רגע לפני בחירות: האם ישראל מוכנה לעידן הבינה המלאכותית?
אמיר משה
מחר, ביום שלישי 27 באוקטובר, ייפתחו הקלפיות. בין הנושאים שמדברים עליהם בקמפיינים כמעט שלא נשמע הנושא שיעצב את העשור הקרוב: האם המדינה בנתה את התשתית, הרגולציה והכישורים כדי לא להפוך לצרכנית של טכנולוגיה שמפותחת במקום אחר.
הקמפיין כבר מתנהל עם בינה מלאכותית
ב26 ביולי הורה יו״ר ועדת הבחירות המרכזית להסיר מהרשת סרטון שנוצר בבינה מלאכותית, כי הוא עלול להטעות מצביעים. מדובר בעוד מקרה בסדרת מקרים של סרטונים מפוברקים בקמפיין הנוכחי. כך שהשאלה כבר לא מה יקרה כשהטכנולוגיה תגיע, אלא איך המערכת מתמודדת איתה עכשיו.
מבקר המדינה כתב את האבחנה כבר ב2024
בדוח מיוחד מנובמבר 2024 קבע המבקר שלישראל אין אסטרטגיה לאומית ארוכת טווח בתחום, ואין גוף מרכזי שמוביל אותו. מכל התקציב שאושר למחשוב על נוצל כ11 אחוז בלבד. במדד אוקספורד ירדה ישראל מהמקום ה20 בעולם למקום ה30, ובתת מדד הממשלתי מהמקום ה35 ל68.
מאז הדוח נעשו צעדים. באוקטובר 2025 הוקמה מנהלת לאומית לבינה מלאכותית. בינואר 2026 דווח על הפעלת מחשב העל הלאומי, שבנתה חברת Nebius בהשקעה של יותר מ500 מיליון שקל. הוא מעמיד משאבים שווים ל1,000 מאיצי B200, ו70 אחוז מהם מיועדים לחברות ו30 אחוז לחוקרים. במאי אישרה הממשלה תוכנית עבודה ראשונית, שכוללת גישה ל5,000 מעבדים גרפיים בשנה בין 2027 ל2032.
המדינה בנתה תשתית וגופים, אבל הרגולציה והחינוך עדיין בדרך...
עברית וערבית: המודל שהיה אמור להגיע
אחד הסעיפים בתוכנית הוא עיבוד שפה טבעית בעברית ובערבית, ובו מומשו לפי המבקר 138 מיליון שקל מתוך 180. אלא שהמודל עצמו לא היה צפוי לפני אמצע 2025, ובדוח עצמו נכתב שחלק מהסכום עדיין לא הוצא. למי שמשתמש בכלים האלה ביום יום, ההבדל מורגש: מודלים זרים כותבים עברית טובה יותר מכל פעם, אבל הם לא נבנו בישראל ולא לפי העדפות של הציבור כאן.
המספרים לפני ואחרי
קריטריון
דוח המבקר 2024
מצב ב2026
גוף מוביל
אין גוף מרכזי
מנהלת לאומית מאוקטובר 2025
כוח חישוב
כ11 אחוז מתקציב מחשוב העל מומש
מחשב על עם 1,000 מאיצי B200
אסטרטגיה
אין אסטרטגיה ארוכת טווח
תוכנית עבודה אושרה במאי 2026
מה עדיין חסר: חוק ושיעורים בכיתה
לפי הדוח, עקרונות הרגולציה שגיבשו משרדי החדשנות והמשפטים לא אושרו בממשלה, בזמן שהאיחוד האירופי כבר חוקק חקיקה מבוססת סיכון. גם אוריינות נתונים לא נכללה בתוכנית ולא היה שותף ממשרד החינוך. לא מצאתי עדות לשינוי בשני אלה, ולכן הם נשארים סימן שאלה. בעסקים, מנהלים שמטמיעים מודלים חדשים של OpenAI או מודל קוד פתוח כמו Kimi נשענים בינתיים על כללים פנימיים בלבד.
האם המפלגה מתחייבת למימוש מלא של תקציבי התשתית, ולא רק לאישורם.
מה עמדתה בנוגע לחקיקה שתגדיר אחריות על תוכן מפוברק.
איך היא מתכוונת להכשיר מורים ותלמידים, ולא רק חוקרים וחברות.
סיכום
ישראל לא עומדת בנקודת אפס: יש מחשב על, מנהלת ותוכנית. אבל הפער בין אישור לביצוע הוא מה שהמבקר תיעד, והוא ייבחן בממשלה הבאה. כדאי לבדוק גם איך המודלים מתעדכנים במהירות, כי הקצב הזה לא מחכה לקואליציה.
מוכנים להעצים את היכולות היצירתיות של הארגון שלכם?
צרו איתנו קשר עוד היום לתיאום הדרכת עיצוב בבינה מלאכותית מעשית שתצייד את הארגון שלכם בכלים המתקדמים ביותר בתחום!