דיסאינפורמציה ובוטים של בינה מלאכותית לקראת בחירות הביניים בארצות הברית: איך מזהים | בלוג | אמיר משה - בינה מלאכותית AI | קורסים, כלים והדרכות מקצועיות
דיסאינפורמציה ובוטים של בינה מלאכותית לקראת בחירות הביניים בארצות הברית: איך מזהים
אמיר משה
שני דיווחים שהתפרסמו ב 27 באוקטובר בעיתון Guardian מציירים תמונה מטרידה של מה שקורה כשבינה מלאכותית פוגשת דיון ציבורי. האחד עוסק בדיסאינפורמציה לקראת בחירות הביניים בארצות הברית, והשני במחקר שמראה כמה תגובות לשימוע ציבורי בבריטניה נכתבו על ידי בוטים.
תוכן מזויף בעלות כמעט אפסית
לפי הדיווח, תוכן מזויף שנוצר בבינה מלאכותית מופץ לפני הבחירות באמצעות וריאציות זולות של אותו מסר. כשקל לייצר מאות גרסאות של אותה טענה, קשה יותר לתקן אותה. הבעיה חמורה במיוחד בספרדית, שבה המערכות לניטור תוכן חלשות יותר, ולכן התיקונים מגיעים באיחור או לא מגיעים.
מכונה שמוציאה עותקים בלי סוף: הבינה המלאכותית מוזילה את ייצור הווריאציות של אותה טענה.
90 אלף תגובות מבוטים בשימוע אחד
המחקר שפורסם ב Tobacco Control בדק את השימוע הציבורי של בריטניה ב 2023 בנושא סיגריות אלקטרוניות חד פעמיות. מתוך 118,756 תגובות, 90,835 היו אוטומטיות, ונמצא שכמעט כולן התנגדו לאיסור. כלומר רוב מוחלט ממה שנראה כקול הציבור לא הגיע מבני אדם.
אין שיטה אחת מושלמת, אבל יש כמה סימנים שכדאי לבדוק. ראשית, ניסוחים כמעט זהים שחוזרים בעשרות חשבונות. שנית, חשבונות חדשים עם פעילות אינטנסיבית ובלי היסטוריה אישית. שלישית, טענות שמגיעות בלי מקור שאפשר לאתר. ורביעית, תמונות ומסרים שמעוררים כעס מיד ודוחפים לשיתוף. כשמופיע אחד או יותר מהסימנים, כדאי לעצור ולחפש את המקור המקורי לפני שמשתפים.
הבדיקה הפשוטה ביותר היא לחפש מי באמת עומד מאחורי המסר.
מה זה אומר על תהליכים ציבוריים
הממצא על השימוע הבריטי חשוב מעבר לבחירות. גם ממשלות וגם חברות מבקשות תגובות מהציבור, ואם אפשר למלא אותן בבוטים, התוצאה עלולה להטות החלטות. הפתרון אינו בהכרח לסגור את ההשתתפות, אלא לדרוש אימות זהות בסיסי ולבדוק דפוסים חשודים. בינתיים, לקורא הרגיל נשאר כלי אחד זמין: לשאול מי כתב ומה המקור, לפני שמאמינים ומשתפים.
מוכנים להעצים את היכולות היצירתיות של הארגון שלכם?
צרו איתנו קשר עוד היום לתיאום הדרכת עיצוב בבינה מלאכותית מעשית שתצייד את הארגון שלכם בכלים המתקדמים ביותר בתחום!